דורית פיוצ'ר / מנטה |
הנשימה עוד מהבילה,
מסריחה,
בעיקר מהטעם שלך.
שלוש מאות ששים וחמישה ימים
ועוד יום כשהשנה מעוברת,
לא מספיק זמן כדי לתת לכאב לחלוף.
פעם בארבע שנים,
נושאת השנה בבטנה ילד
ואני נזכרת שוב בך.
שלוש מאות ששים וחמישה ימים
ועוד יום כשהשנה מעוברת,
נותנים לי ספק.
ספק אני,
ספק אתה,
היינו שם באמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|