שיר יובל / לעזאזל |
עד-כה רק ריצדו בדרכי-חתחתים.
הלילה בת-אש בי מסכת רעלייך
פרסת שני-שדייך ואני ליקקתים.
הלילה רוכסי-בשרים למעוזך לקחוני.
ובטרם היצעת על יצוע סדין,
כאבים מה-עזים בבטני ביעתוני
ואת שילחתיני לבית-כיבודין.
ושם על כיסא יושב ללא זיע
כמו שעה או יותר משלשל ומזיע.
ביעף מתרפק גוף-צמא לביטנך
ואת מרועדה בנושקי בך נוזפת
"לבאישת זיעתך אנוכי לא ניכספת.
סלק חיכוכיך! קומה ולך!"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|