|
היא הולכת ונשכבת
על משטח קריר של שקיפות
אגלי זיעה אפורים נידפים
ממנה והלאה
היא מנענעת את עצמה
לקצב מילותיו של סינטרה
ושרה עם עצמה
שירי אהבה של פעם
היא מחפשת את הפה החם
שם תרגיש בטוחה
את היד העדינה, שתחזיק בה בחזקה
ולא תעזוב
את האצבעות הרכות, שילטפו את גופה
היא ממתינה
היא מחכה
היא תקווה
שימצצו ממנה
את לשד הנשמה
רומנטית בתוך תוכה
אך רעילה בשבילו
הוא בוהה בה בערגה
היא מחזירה קריצה
מלטף אותה, מריח את גופה
נשימתה נעתקת והיא דרוכה
מגע הלשון המחוספסת
מרטיט את עצביה
טיפת הרוק מרטיבה את רגליה
היא רועדת בחשאי
הוא יונק את כל כולה
היא גונחת עם לחשושיה של פיאף
היא מחפשת את הפה החם
שם תרגיש בטוחה
את היד העדינה, שתחזיק בה בחזקה
ולא תעזוב לעולם
היא נדונה לכלייה
שבע דקות בגן עדן
והיא נמוגה, מסופקת, אל המאפרה. |
|
|
הכי מלחיץ אותי
זה הרעשים
שהמקרר שלי
מוציא, בארבע
לפנות בוקר אני
שומע אותו מעכל
דברים, אני פוחד
שיום אחד כשאפתח
אותו להוציא חלב
לקפה הוא יבלע
אל תוך הרעש
המוזר שלו.
יוסי עמוס חזה,
שונא קפה,
תדיראן, ירקות
רקובים ורעשים
מוזרים שרק
מלחיצים במקום
לעזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.