אביעד שני / קירח |
כל כך רגוע.
אם אצא - אשרוד דקה.
רגיל למים האלה. לשעמום הזה.
מרים את הראש,
בודק את השטח.
מכה אחר מכה,
כמו לוח מטרה.
נזכר בחום הבית,
חוזר מהר למים.
אבל זו אשליה.
אין שם עוד אוויר.
חייב לצאת. בהלה.
מרים ראש בנחישות,
שלא מחזיקה מול עוד סטירה.
המים מזמינים,
אבל שם אני אטבע.
לחזור לא אוכל,
ביציאה נכשלתי.
אולי עדיף לוותר.
הנה. טבעתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|