שבוע ועוד שבוע פוסחים על
יום ועוד יום ועוד יום נאספים
לאן?
עוברים לימים אחרים.
האופק, נותר במקום דרוך-
להבטיח כזביו.
ואני -
רואה גם אתכם, בודדים, בודדות
בזוגות זיג-זג, עוברים בסך כיחידות
משתהים רגע קט במבט
משתאים בסך.
האור הגדול כבה בסופו של כל יום
אינו מוחק את שלא יחזור.
צר המקום במאור הקטן להכיל
וקר לי
המחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.