הדר ליבנה / נבואת נחמה |
כשכל הנחלים ייבשו,
או יגיעו ליעדם,
כשאבנים מתגלגלות במעלה ההר
ישובו למקורן
יפקע המיתר האחרון.
אדע שהגיעו מים שקטים,
אוכל לשוב לחיים,
אחייך בשקט לעצמי
וזה יהיה מספיק
די והותר.
ויהיה מותר
הכל יהיה מותר.
לעוף לאחור
לזחול על הרצפה.
אולי הפעם אני אהיה רציף
ואת - ספינה.
ואני אמחל על הכל
על כבודי ודברים שלא נעשו
או נחשבו.
עשן לבן יעלה בקצות ההרים
חיילי כבר לא יהלכו מודאגים
לא יהיו סוהרים ולא שובים.
אתערסל לי בשקט על דפנות הספינה
בדרך מהאי לעיר הגדולה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|