אחרי 40 ק"מ ברגל בטיפוס על צוקים, חציית יערות, הליכה באמצע אוקייאנוס והמון
מאמץ, לפעמים מגיעים רגעים בהם אדם יכול לחייך לעצמו בחיוך למראה נוף עוצר
נשימה, זה היה אחד מאותם רגעים.
אייבל טזמן (איפשהו באמצע הדרך), אי דרומי - ניו זילנד, ספט, 2005.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זאת אומרת
שאתה לא באמת
השטן,
ומה היו כל
ההצעות האלו,
אתה מתכוון שאני
לא אוכל לזיין
כל
בלונדינית שאני
רואה?
בסדר ג'ינג'יות
אני מוכן.
מה אתה צוחק,
הי, תחזור הנה,
מה זה צריך
להיות.
חוצפה.
יעקב פופק מבין
שנפל קרבן
לבדיחה אכזרית
ומחליט לנקום
בסלוגן הבא.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.