פרספוני האדס / הכוכבים הם שלך |
מנקודת המבט של האם, וזה מה שיצא.
אני מרגישה את מגעך
מתחת לעורי,
אני כואבת מצלקות
שאת לא תזכרי.
בעולם קר וקשה
את מנסה ליצור יופי וחום
שרה אל תוך שמי הלילה
על זוהר אור היום.
את הכוכבים רציתי לתת לך
אבל אליהם לא הגעתי.
את מחייכת אלי ואומרת
שדי והותר לך נתתי.
עם הגיל כתפי שחו -
אפילו הכוכבים דועכים לאיטם.
טפסי על כתפי והושיטי ידיים,
לכי וקטפי אותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|