ענת בית / ברכיים מרוסקות |
שלי
על בכי מר מדבש
עיניי צועקות כבר
שברים של פחד חדש
ואין בי דגל
או חמלה
לשמור על תום הרגשות
כי נכבה בי
כבר כל מה
שניסיתי לצפות
בשפתיים סדוקות אני עוד מתחננת
שתהפוך אבנים על פיהם
ורגליי מסרבות לברוח
כי יודעות
שאתה תספיק להיעלם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|