|
ברכיים מרוסקות
שלי
על בכי מר מדבש
עיניי צועקות כבר
שברים של פחד חדש
ואין בי דגל
או חמלה
לשמור על תום הרגשות
כי נכבה בי
כבר כל מה
שניסיתי לצפות
בשפתיים סדוקות אני עוד מתחננת
שתהפוך אבנים על פיהם
ורגליי מסרבות לברוח
כי יודעות
שאתה תספיק להיעלם |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.