ענת בית / מבטך מצייר |
רך וקפוא
ארמונות קטנים נוצצים
בתוך שמיים שחורים שלך.
אני לוחשת אליך תפילה
בלשון שפזורות בה אלפי נקודות טעם
בלי לבלוע אף אחת מהן קודם.
כבר התמלאתי ריקנות
יותר מדי אוויר אני שואפת לתוכי.
אני ממצמצת יותר פעמים ממך.
תראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|