עיוורת
לצבעים שפעם ראיתי
חירשת
למוזיקה שפעם שמעתי
אילמת
לדברים שנהגתי לומר
כושלת
מצעדים שנגתי לצעוד
שיכורה
מריחות שכבר אינם
תקועה
בין דברים שכבר חלפו
מתקלפת
מכעס שקיים עמוק בתוכי
מיללת
מכאב שלא עוזב אותי
דביקה
מדברים שלא מרפים ממני
קרירה
לדברים שמייאשים אותי
שמנה
מכאב וריקנות
רזה
מכל הטוב והשלמות
פצועה
ממילים שהוטחו לעברי
כנועה
לאנשים שרדו בי
קלילה
מאבנים שנגולו מעל לליבי
כבדה
מסלעים שתפסו את מקומן
קרועה
בין כל כך הרבה אנשים
שבורה
מריבים וממאבקים
מורכבת
מרסיסים חדים ודוקרים