תמצית הפרידה (לטעמי)  המחשת גודל הכאב

חייל  פצוע שב הביתה מהקרב
נפצע קשה תוך כדי מארב
מפקדים באים לבקר
חברים מנסים לנחם
לא. לא תחזור עוד הרגל  לתפקד
לא תוכל לתפס שם בהרים
לא תוכל עוד לרוץ למרחקים

לא מבין החייל את משמעות הפציעה
לא מבין הוא את רוע הגזירה
הדברים שאהב לא יוכל עוד לעשות
-הגורל התאכזר אליו פעמיים.
חושב על האתמול ,חושב על המחר
מתכנן תכנונים באופן נלהב
שוכח שקרה שם משהו בקרב
לא לוקח בחשבון את המציאות החדשה
ראשו מסרב לקלוט את העובדה

עניין של זמן אמרו חכמים(הרופאים)
אך לא אמרו מתיי, האים בעודו בחיים?
כמה פעמים יצטרך החייל ליפול ולהיפגע
עד שיבין שרגלו קטועה -חלק ממנו נלקח.

בוכה על מה שהייה ואיננו
כואב על מה שרצה לעשות ולא יוכל עוד...
מתבהר לא שהוא זקוק לשינוי - מהפך
קשה לא המציאות החדשה ויותר מכל המחשבה

יזכור ולא ישכח החייל
כי גוף יציב זקוק לכל איבר
בעולם של עכשיו קשה לכל אדם
להתמיד בקצב עם סיבובו של עולם

אך קשה לחייל יותר מכול
להכניס טיפה אופטימיות למכלול
לדעת שהוא צריך מחדש להתחיל  את הכול
לחיות את החיים בסימן שאלה גדול
מבלי לדעת איך ישא את העול
לנסות ולא להסתכל על יום האתמול
לספוג ולהטיב עם רוע השאול
להפיק את הטוב שעוד נשאר
לשואב את המתוק מכל המר
לחשוב על דברים טובים שעלולים לקרות מחר
להשלים עם הספק הרב
להמשיך ולחפש עד שיהיה שוב מאוהב