יושבת בחדר,
בוהה בתקרה
וחושבת:
על כל מה שהיה
על כל מה שקורה
על כל מה שהשתנה
על כל שעוד יהיה,
ולא מגיעה לשום מסקנה.
לא מגיעה לשום הארה.
מנסה כל חיי לרדוף אחר מטרה
שרק ממשיכה להתרחק,
מנסה לתפוס את אותה נשמה
שכבר נמצאת הרחק הרחק.

יושבת בחדר,
בוהה בתקרה
ומרגישה:
בודדה
מתוסכלת
עייפה
רוצה פשוט לישון,
אך עיניי - עיניי עודן פקוחות.
הראש מסתחרר
מחשבות מפוצצות
רגשות מבלבלים
מראות ללא תכנים.
תחושות שאותן איני מצליחה להסביר.
מחשבות שאינן מרפות.
והן מכאיבות
והן מעייפות
והן מתסכלות
והן עוזבות
ושוב חוזרות
ומתחזקות
ומתגברות
ולא מרפות -

די.