מיכל אלמוג / עצמי |
הולכת, חוזרת,
אותו הדבר.
מתעוררת ונרדמת
לאותה המציאות.
שותקת, צורחת,
ולא יוצא מפי שום הגה,
מנתקת, מתבודדת,
מנסה להיות עם עצמי.
ואולי,
מתישהו איישם
את מה שתמיד ידעתי,
"עצמי" הוא מי שתמיד
הפיל אותי כל כך למטה.
אירוניה: "הגה= כל קול היוצא מהפה..."...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|