כשדיברת איתי היה מעורפל
חשתי בקולך את הנפש הפגועה
לאחר מספר דקות דיי מוגבל
התחלת לפתע להזיל דמעה
שמעתי את הדמעות זולגות
זו אחר זו על השפופרת
כל פגיעה כרעם ברחובות
ורוח בקולך שהייתה מצמררת
מיד גם אני התחלתי במעשה
התחלתי פתאום מטפטף
לשאת את סבלך מרחוק לא יכולתי
על כך שאיני יכול לנגב
נסתיימה השיחה
ומיד יצאתי, אליך נסיכה
במהירות הברק הגעתי
וכמו רוח סערה נכנסתי
חיבקתי הכי חזק בעולם
שתדעי שבכל מקום אני קיים
נדמה כי יצרתי לך שמש
הבהרתי את יומך המעונן
נתתי לך אוכל ושתיה
שלא תחליקי אפילו לשניה
שעון החול התהפך
וחיוך לפתע עלה
שברתי את שעון החול
הגיע הזמן לתפוס מחסה
הגענו לחדר שכולו ורוד
ונחנו יחדיו עוד ועוד
מזג האויר התבהר
יותר ויותר
כך גם את היית שלווה
ולכן גם אני.
כשאליך הגעתי היה גשום
ציפור הנפש הייתה גלמודה
אך ממך הלכתי, רק כאשר
חיוך על פניך עלה
ושמחה לציפור נשארה
אז שמח שפתחתי
את המטריה שהבאתי |
