[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אימא של אורי החליטה שאורי צריך נעליים חדשות, אז היא לקחה
אותו למשביר לצרכן כדי שיבחר נעליים חדשות. כשהם הגיעו למשביר
היא אמרה לו "לך אורי, לך תבחר את הנעליים שאתה הכי רוצה!" אז
אורי אמר שהוא לא רוצה נעליים, והוא לא מבין למה היא מתעקשת
להוציא כסף על נעליים כשהוא בכלל לא רוצה.
"אז מה אתה כן רוצה?" שאלה אותו אימא.
"אני רוצה גלידה!" צווח בשמחה. ואז אימא אמרה שלא, כי אז הוא
יהיה שמן ומנופח, ועדיף שהיא תוציא 100 שקלים על נעליים חדשות
ויהיה לה בן עם רגליים יפות מאשר שהיא תוציא 5.90 על גלידה
פיסטוק ואז יהיה לה ילד בגודל בייגה-שוחט. אז אורי התעצבן, הוא
הפיל את עצמו על הרצפה (שהייתה עם שטיח מקיר לקיר כמובן),
והתחיל לבכות ולנענע את הרגליים והזרועות שלו כמו מקק גוסס
והתחיל לצרוח שהוא רוצה גלידה ואז כל האנשים באו מסביב והסתכלו
על אורי ואז על אימא ואז על אורי ואז על אימא שוב. ואימא לא
ידעה מה לעשות, אז היא התחילה לבכות והתחננה בפני אורי שיקום.

"ואז תקני לי גלידה?" שאל. אז היא אמרה שכן ואז הוא קם, יישר
את הבגדים שלו והם יצאו מהמשביר.
פתאום השער התריע שיש לאימא מוצר בתיק שהיא לא שילמה עליו, אז
השומר עצר אותה, וביקש ממנה לפתוח את התיק. היא סירבה, אז
השומר קרא למאבטחים של דיזינגוף סנטר, אבל הם אמרו שהם לא
יכולים עכשיו לבוא כי הם צריכים לגרש פריקים ממקדונלדס בקומה
השלישית.
אימא התחילה להזיע והיא הייתה מאד לחוצה והיא עזבה את היד של
אורי כדי לנגב את הזיעה, אז אורי הלך משם ואימא לא שמה לב. אז
אורי הלך למדרגות הנעות שליד גלידת "האגן-דאז" והתיישב בעייפות
על המדרגות ואז הוא הגיע לקומה השנייה והתיישב בעייפות על עוד
מדרגות נעות ואז הוא הגיע לקומה השלישית והוא עמד מול חנות
צעצועים גדולה שקוראים לה "הפנינג".
אז הוא נכנס, והסתכל על כל המדבקות של פוקימון ואז על כל
היומנים החדשים לשנה הבאה, כולם היו בשביל פריחות צפוניות כאלה
- אחד מפרווה ואחד עם עור אדום מגעיל כזה ואחד עם טוויטי כזה.
אבל אורי שנא את טוויטי, הוא חשב שהיא ציפור ממש מטופשת, אבל
הוא נורא אהב את סילבסטר וגם את דאפי דאק, אבל לא היו יומנים
שלהם והוא נורא התעצבן. אז הוא יצא מהחנות ועבר בפיקאן סין
והיה שם נורא מסריח מכל האגרולים, אז הוא סתם את האף, וממול
הוא ראה אנשים יושבים על רצפת עץ בתוך חדר עם קירות מזכוכית,
כמו חלונות ראווה, של "למטייל" והוא לא מבין למה כולם מרימים
את הראש למעלה לאיש מזוקן שלבוש בחולצה טורקיז עם קלסר ביד
ולידו יש לוח עץ עם המון הודעות כאלה, עם דפים בצבע כתום, אבל
לא היה אכפת לו.
הוא המשיך ללכת למקדונלדס. אז הוא הגיע למקדונלדס ואז נזכר
שאימא נשארה למטה והיא לא יכולה לשלם לו על גלידת "סאנדיי", אז
הוא נכנס לתוך מקדונלדס, וראה כמה בני נוער עם המון עגילים על
הפרצוף, לבושים בשחור מבקשים מאנשים כסף, אז הוא ניגש אליהם
ושאל אותם מה הם עושים והם אמרו שהם עושים "מאגביות", אז הוא
שאל אותם מה זה "מאגביות" והם אמרו שזה כמו לקבץ נדבות, רק
לבקש. אז הוא שאל איך עושים את זה, אז הם לימדו אותו, אבל הוא
התבייש לעשות מגביות, אז הוא ביקש מהם שקל תשעים, כדי שיוכל
לקנות גלידה בשקל תשעים במקדונלדס. אז הם עשו מאגביות בשביל
אורי, ואז הם נתנו לו שקל תשעים והוא הודה להם מאד ואז הוא הלך
לקופות ומוכרת אחת שאלה "מישהו צריך עזרה?" אז אורי נפנף בזרוע
הקטנה שלו עם הכסף, וצעק בקול דקיק "אני!!!". היא חיפשה אותו
וכשמצאה שאלה מה הוא רוצה והוא אמר שהוא רוצה גלידה בשקל 90
במקדונלדס, אז היא נתנה לו גלידה והוא נתן לה שקל 90 והוא הודה
לה וחזר לבני נוער עם המון עגילים בפרצוף, לבושים בשחור
והתיישב לידם. הם ביקשו ממנו לק, אז הוא אמר שאימא לא מרשה לו
לאכול מפה לפה, אז הם ביקשו ממש יפה והוא נתן להם לק, אבל רק
אחד! שיישאר לו מספיק גם. ואז בא שומר וגירש אותם ממקדונלדס,
אז אחד מבני נוער עם העגילים על הפרצוף אמר "אבל אנחנו אוכלים
פה, אין לכם זכות להעיף אותנו", אז השומר אמר שגלידה זה לא
נקרא, אז אחת מהבנות שם, שהיה לה קרחת כזאתי בצדדים ושיער
באמצע קצת עומד לקחה את אורי ביד והם הלכו כל בני הנוער
שלבושים בשחור עם העגילים בפרצוף ולקחו את אורי למגלשה של
הדינוזאור והתיישבו שם בפינה והדליקו סיגריה ונתנו לאורי לשחק
במגלשה. ואז אורי אמר להם שאימא שלו אומרת שלעשן זה לא בריא,
אז הם חייכו אליו וכיבו אותה. ואז אורי חיטט בכיסים כי משהו
גירד לו, ואז הוא גילה שיש לו כזה מקל בצבע קרם עם מסמר בכיס,
כאלה שתמיד מחברים לבגדים ואז הוא נזכר שכשאימא לא שמה לב אז
הוא לקח מהסלסילה שיש בקופה אחד כזה, אבל לא היה כל כך אכפת
לו, אז הוא זרק את המקל הצידה, ופתאום הוא ראה את אימא רצה
אליו והיא צעקה "אורי! אורי! הנה אתה! מתוק שלי!!! רוצה
גלידה?" והוא אמר שלא כי הוא כבר אכל, אז אימא שאלה איך, אז
הוא אמר שהנערים הנחמדים עם העגילים בפרצוף והבגדים השחורים
עשו מאגביות ונתנו לו את הכסף, אז אימא התעצבנה והתחילה לצעוק
עליהם והם לא הבינו מה היא רוצה מהם, אז הם פשוט קמו והלכו
חזרה למקדונלדס.
אימא חיבקה את אורי שוב ואז היא החזיקה לו את היד והם הלכו
הביתה והיא הבטיחה לו שפעם הבאה היא תקנה לו גם נעליים וגם
גלידה, אבל רק גלידה בשקל 90, במקדונלדס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מישהו חשב פעם
להשתמש בשפיך
בתור טיפקס זול
וקל לייצור?







סטאראפיסט שלא
יצא עם בחורה
יותר מדי זמן


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/00 1:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל גרוסברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה