[עוד עלעול ביומן מתמשך]

א. פרולוג

איזה תסכול
להתעורר מתוך החלום המטופש
כשהאישה הזרה מטופפת בדירתנו על עקביה המחודדים
ועוד דמות שעכשיו היא כבר מטושטשת
ואת שיחד איתן ממהרת לאיזה מקום ואני
עייף כל כך וחייב לישון לפחות עוד שעה
לפני שאתפוס מונית לרכבת בעיר התחתית (?) כדי להספוק
להגיע לכנס (אני? כנס?) וכבר יורד
עם איש העסקים הצעיר והסימפטי מן הסרט מאמש
ונוכח שלא לקחתי אתי אפילו תיק אפילו מכשיר גילוח
ולבנים להחלפה ומתנחם שאקנה אותם מיד ומתעורר
עם התסכול ואת ישנה לצדי ואני קם
ומחליט לרדת אחר כך לים להרביץ שחיית בוקר טובה ומכין לי
כוס ראשונה של קפה שחור וחזק כמו תמיד
ויושב בכסאי ולוגם ומשרבט וחוזר למוטב עכשיו
שבת לפנות בוקר
איזה יום יפה

זהו פרק ראשון מתוך עשרה, ומפאת אורך היצירה
אין "במה חדשה" הולמת את ממדיה.
למגיבים (וכן לפונים אלי בדואל פרטי) תישלח
היצירה בדיוור אישי.

jshavit@netvision.net.il