בוקר מקולל בירושלים הקדושה
בבוקר הזה העצוב העיר הקדושה מתעוררת
אין בה שום שמחה ולא עליזות מסתתרת
מתעוררים גם תושביה שמקדשים אותה יום יום
וכל אדם בה דת, אמונה ושבט ולאום
הו,עיר קדושה ללא תפילה, הו, עיר אומללה
אין להם ספר - בראי לנו פסוקי קדושה!
הקלי, העצובה בערים, על בנייך המשוועים!
אין לנו אם - השיבי אותנו אלייך מחובקים!
הבוקר מקולל וקדוש בא
עוד מרחם האל האבא
על אמי העיר, ביתו היחידה
ואני שב אל אמונתי הקדומה
הו, אחים, בני האם הבוכיה
אין אלוה בלעדי העיר ואבניה נביאות
כל אבן לא את העתיד מנבאת, אלא את ימי עברה
מדקלמות את שירת המדבר הן ומזכירות אבותיהן החולות
הבה נתפלל, אחיי, בבוקר יום זה המקולל
אין תקווה בתפילתנו והייאוש שולט בחיים
הרי התפילה מפלטנו היחיד, המבורך והאומלל
מול השמש הזאת הזורחת בבוקר מעל עיר המתפללים
הבוקר מקולל וקדוש בא
עוד מרחם האל האבא
על אמי העיר, ביתו היחידה
ואני שב אל אמונתי הקדומה |
