מכאן אני יכולה רק לרדת,
הגעתי לנקודה הגבוהה של חיי...
זאת לא תקופה כזאת נהדרת
פשוט אני לא רואה תקופה יותר טובה -
קרבה.
מכאן, אני רק חושבת
על כל הדברים שיכלתי להשיג.
ורק, רוצה ללכת,
לברוח מכאן, לאן שכולם הולכים.
אז איך זה,
שרק אני תוהה בחיים,
חולמת על דברים
שותקת וצורחת מבפנים
רוצה להקדים את כולם, אבל הם רצים...
אז איך זה,
שטוב לי בחיים,
מלבד כמה מילים,
המכתיבים לי איך לחיות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.