איש הקרח שלי הולך לפני. הוא גבוהה והוא חסון.
איש הקרח שלי לא מסתובב, הוא מסתכל קדימה אל האופק.
לאיש הקרח שלי לא אכפת שאני רואה ויודעת, שהוא לא שמע ולא
הקשיב.
איש הקרח שלי מהלך בביטחון בשביליי אביב.
איש הקרח הוא בלתי מושג, הוא רץ וצוחק ובדרך הורג.
איש הקרח שלי מחבק בלילה ומעיר בנשיקה.  
איש הקרח שלי הוא איש נאהב, הוא איש של תיקוות נגוזות ואיש של
רצון.
הוא איש שרציתי אי שם בחלום.
וכשהאיש הזה את גבו יסובב,
הוא ימצא מאחוריו את האישה הזו, עם המבט הרעב.