אמא, תגידי, זוכרת אמרת
ביום מעונן וסגריר של שבת
שתקחיני טיול אל תוך בין עננים
וברדת הליל -אל מסלול כוכבים?

ואחר-כך שכחת, וכשהזכרתי אמרת

יקירי, ציפורי-
זה בלתי אפשרי
פשוט- לא ייתכן.
התעקשתי לך: "כן!
ייתכן, אפשרי!
א... א... את עוד תראי!"

אז לקחתי שולחן וכיסא וסולם
במטרה להגיע עד סוף העולם
העמדתי אחד על שני על שלישי
אני עוד אגיע (עכשיו זה אישי)

חוץ מתאקל אחד, אמא, תאקל קטן
שהחליקה הרגל מסוף השולחן
התוכנית - היא הצליחה,
חבל על הזמן!

כי ראיתי ענן,
והרבה אור לבן,
וכוכבים?                    


מלאאאאאאאאאן!!!