לאן זיכרונות הולכים כשהם נמחקים? לאן נשמות עפות כשהן
משתחררות? לאן אהבה עוברת כשהיא נגמרת? לאן סיכונים הולכים
כשהזמן לוקח אותם איתו? לאן מלאכים עפים כשהם בוכים? לאן
הכוכבים נופלים כשהם מחליטים שהגיע הזמן? הרבה זמנים. הרבה
רגשות. לבכות, לבכות. אין לי לאן ללכת, אין לי לאן לחזור, אין
לי לאן ליפול, אין לי למי לבכות. אין לי למי לעזור, את מי
לחבק, אין מקום לבכות בו, אין אדם שמחכה לי. אני משערת. אתה
מחכה לי? אני מקווה שאתה מחכה לי. אתה רואה אותי מבעד לעננים,
אני רואה אותך מבעד לדמעות. אתה מרגיש אותי רק בזיכרונות, אני
שומעת אותך רק בקלטות. אתה טועם את התקופה שהיינו ביחד, אני
טועמת את התקופה שהרגשתי אותך. אין לי לאן ללכת, אין לי לאן
לחזור, אין לי לאן ליפול, אין לי למי לבכות. אין לי למי לעזור,
את מי לחבק, אין מקום לבכות בו, אין אדם שמחכה לי. אני משערת.
אתה מחכה לי? אני מקווה שאתה מחכה לי.