|
בשפתיים שוקקות יונק
חלקת צווארך
אנחותייך כמנגינת עגבים
נשימתך אהבה.
ידייך מהדקות ראשי
לשביל עפרייך
המחציפים ערגתם
מבעד.
ניצני זיעתך כשמן המשחה
למלכות אהבים
כפריחת הדודאים.
מקמרת גופך לאברי
שעומד נכון
לחקור ולדעת נפלאות
שערייך...
י.ר |
|
|
לא, זה לא את
שהפלת את מגדלי
התאומים.
החבר של שלי
מנחם את שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.