רוני אפריאט / דיקציה |
מעולם לא אהבתי, יותר ממך.
ואיש מלבדך לא צעק במקומי.
ואיש מלבדך לא צעק.
מילים זעירות, משתרעות על דונמים של רגש.
הברה אחת, ועוד אחת.
אם לא הייתי,
הייתי
זאת
כותבת לך.
בולעת מילים,
כל מילה בנפרד.
קצת מר,
מחליק בגרון,
ומתמוסס.
עוד עשרים, וזהו.
עוד עשרים, ודיי.
עשרים מילים נותרו בפי,
כדי שאוכל אותך ללטף,
בשיר אחרון.
[ואיש מלבדך לא.
... צעק במקומי.]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|