[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני אפריאט
/
אדיוס סנטה

מפחדת לשכוח.
לא רוצה להיעלם,
להטמא,
להדחק עמוק בפנים.
ולהדחיק.
להשכיח.
להטמיא.

באנו לבקר, עברו שנתיים.
שוש הייתה חייבת לקרוא.
היא לא יכולה שלא לגרום לי לבכות,
היא לא יכולה שלא... היא לא יכולה...
היא.
מתרפקת על הרי מנוחות, צופה בנו מלמעלה.
נינה. נינה של אלוהים.

היורה כיבד בנוכחותו,
אפילו אלוהים בכה.
אך לעומתי, דמעותיו זלגו.
ואני הדחקתי.
פחדתי.
לא, אסור לשכוח.
אסור.
לשכוח?

שמונה אנשים עם מטריות שמכסות את הפנים,
עומדים בגשם וקוראים, מאזינים...
הרי וודאי כשנסיים,
נצחק כולנו, נעלה זכרונות.
... זכרונות.
האמנם?

עד מאה ועשרים,
עד מאה כעשרים,
הערות נזרקות לחלל האוויר.
העיקר הבריאות,
ובלבד שלא נאבד צלם אנוש,
מיתה בנשיקה,
ושאר פילוסופיות רחוב.

[הקומוניזם בשיא פריחתו,
בניגוד לחורף הזועק מבעד לחלון.]

וכל היום הזה, מה הוא שווה?
הרי תמיד נפגש בלילה.
כמה טוב שיש לילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חתול?
לא, חמודי,
סרטן!


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/12/05 14:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני אפריאט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה