|
כמו חתולה מנומרת
שמלקקת פצע פתוח
את יושבת ערומה וערמומית
מחפשת נקודות תורפה
ערוותך תפוחה מעומס יצרים
לוחשת סודות על שדות רחוקים
שולפת ציפורניים אל מול צעדי
מתקרבת אלי נושכת את שפתיי
מדמם אך את צמאה לעוד
ואני צמא לדמי ולדם ערוותך
כי בתולה את רק לעוד נשימה |
|
|
צריך קונדומים
של במה חדשה עם
הדבר הזה שצורח
למעלה עליהם.
זה יעשה חשק
לכתוב אחרי
זיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.