לאון אידלמן / והימים נולדים מחדש |
עוטפים זיכרונות שנשרו ונפלו
השמש כמו חלבון ביצה צהבהב
נושק לפסגות תלים רחוקים
בתוך צינוק געגועים
לאותה השמחה שהייתה בילדותי
מצטופף מבפנים בפינה
עולה ויורד החזה מנשימה
מחשבות רצות לא רוצות להתרצות
טובע בתוך ים הטעויות
אתה בכלל יודע מי אני?
אתה באמת רוצה לדעת מה שלומי?
כשתתבגר אני כבר יהיה רחוק
נו אז תגיד איך זה להיות אבא
לאדם שאתה לא מכיר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|