|
איכה רצית שהרגיש
במכנסים קצרים וחולצה מזערית
גנבת את שיקול דעתי
דואבת וכואבת נשארת על הרצפה
השליטה נעלמה ורק חמדה נותרה
ולבבי חמד את צעדייך
זרועותייך ושדייך
חטא צעקתך החנוקה מבתולייך
טהורה זכה וענוגה
יד רופפת קלה
כולך קרה
ללא כל תזוזה
מוחי מכחיש את העובדה
נשארת חיוורת ולבנה
סמק לחייך נמוג
עוין גופי לגופך
פצעה פוצה את מוחי
צף ברגש נקם
קורע ותולש את עורי
רק את ואני
שם נשארים במקום בו מרחפים רק סיפורים
תם ולא נשלם. |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.