ק. ל. מיכל / על העיוורון |
טיפה אדומה מכתימה את נפשי,
שוזרת עוד חוט להלך עליו בין שמיים וארץ.
מבכה תיפוף צעדים ראשונים שכבר לא ישמעו,
זועמת מילים המאבדות דרכן בעולם,
ובטני מתהפכת על העיוורון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|