|
ויש לפעמים מילים שנראות כל כך אמיתיות
כאילו הוא שלף אותן ישר מתוך הלב
כשהן עוד טריות מאהבה וחמות.
ואז הוא מתחמק מהנושא והולך.
השיחות האלה שלפעמים נכנס שוב הנושא הזה
ואני מרגישה את כל הבטן שלי מתפתלת מרוב התרגשות
מחכה לעוד הודעה ממנו לראות מה הוא יגיד הפעם
לנסות לרמוז לו עוד טיפה על המחשבות האמיתיות.
אני לא יודעת מה הוא חושב
פשוט לא יודעת, אפילו אין כיוון.
להרגיש את הלב מתחיל לרקוד לצלילי המילים
ולהרגיש אותו נופל כשהוא הולך.
לרעוד מול המסך כשבכלל לא קר לך
להרגיש את החונק מטפס לך בגרון
ואת הלחות שמצטברת בעין.
לתת לו לברוח
הוא במילא לא יחזור
להמשיך במילים שקטות
שהוא אף פעם לא ישמע. |
|
|
סבלנותי הולכת
וגוברת.
פקעת עצבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.