|
עת דמדומים בתוכי
הנצו ניצנים
חבויים נסתרים
בין פקעות נשכחות
משכבר הימים.
חילות ליבי נשאו תרדמת
אחריתי לעצמי לא נודעה
פניי מסתירי קמטים בכל פעם
משתנים קמעה
ובחצות השינה את חדרי
שבה למקורותיי
רעננה בחיוורון
נמוגה כאשליה
עת דמדומים בתוכי
הנצו השתיקות
לכדי מילים שקטות שלוות
מיתרי נפשי נוגנים
חרש תווים נרקמים
דמדומים
הפכו מנגינות
והגנה. |
|
|
אני מעדיף נשים
בביקיני, להפריד
בין בשר לחלב.
חוצמיזה שכמו
בעוף הבשר הלבן
הכי מוצלח!
המטיף מנסה
קניבליזם
ושנינות גרידא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.