הפולנים אומרים: "לפולנים אין אמונות טפלות"
ועוד הם טוענים: "אצלנו לא איכפת אם יוולד בן או בת זכר מקבלים
הכל באהבה".
אלא מה שנחשב אצל הפולנים אמונה, מסורת, או מינהג. אצל האחרים
זו אמונה טפלה.

קחו למשל את הסבתות, עושות טפו טפו טפו כשתינוק מפהק. למה? כי
כשתינוק מפהק הרוחות הרעות יכולות להכנס בו חס וחלילה.
הן אינן שוכחות, מזכירות לצאת את הבית ברגל ימין ולקום מהמיטה
ברגל ימין. ככה, מה שבטוח, שיהיה יום טוב, שלא יקרה שום דבר
רע.
למה לא מסתכלים שניים באותה מראה? עד היום לא קיבלתי הסבר.
אוייש התעטשתי, בדיוק עכשיו, זה סימן שאני צודקת. לא?
אם יצאת לדרך ונזכרת ששכחת משהו, מוטב להסתדר בלי. העיקר לא
לחזור...כי זה מנבא רעות.

לעולם לא אשכח איזה "מי שברך" קיבלתי כשנתפסתי מסתובבת בגרביים
ללא נעליים בבית. "מיד לנעול נעליים, רק אבלים הולכים בגרביים,
שאלוהים ישמור עלינו".
ש"אין מלינים בצל", טוב זה מההלכה, הליליות נחבאות בבצל והן
הרי ידוע פעילות בלילות. אז לפני רדת הליל שומר נפשו יזרוק או
יזלול וגם מוטב שיזכור כי צרות לעולם באות בשלשות.

לשמחתי נהניתי ממעמד הבת זכר של אבא שלי שכל כך רצה שיוולד לו
בן בכור זכר ולא כך יצא.
אבא שלי מאד התקשה לקבל את הגזירה, כך סיפרו לי. חודשים רבים
היה מדבר אלי ואודותי בלשון זכר: "הוא בוכה" או "הוא רעב" ו
"הוא חכם"... וכאילו בכך לא די, כעבור שנה בלבד הגיחה אחותי
לעולם.

אז מה הפלא שהחברות הכי טובות שלי היו בנים, ושבכלל חלמתי
להיות נוסע סמוי על אונייה ולהפליג למרחקים? שחתירה בחסקה היתה
חביבה עלי יותר מהשעורים של סומפולינסקי? הא? מה הפלא?

ומה הפלא שכמעט עד יום כלולותיי הסתובבתי בחולות יחפה עם מכנסי
ת'עמלות וכמעט, אפשר לומר, גרתי על ענפי התות?

הכל בגלל שלפולנים אין אמונות טפלות, כנעיינעהורע (שזה בלי עין
הרע) ובגלל שאין מיחסים חשיבות למין הרך הנולד. "הרי בת זה
סימן לבנים" (גם כן נחמה פורתא), לא נעשייתי עורך-דין. ברגע
האחרון חתול שחור עבר בדרכי לאוניברסיטה מה שהכריח אותי לעבור

אל המדרכה השנייה.
ואז לפתע, נורא התחשק לי להיות אשה.
בלי עין הרע.