|
נעטפתי בעננת של עונג שבת
הנוחתת ברכות פרפרים מזדחלת
אל נוקשות בעורף שקימטו זכרונות.
חפרתי עורקים ונימים להכיל את הגודש
שזלג אל צעדים מהססים
שפעם ידעו לקרוא את הדרך.
מכל הצבעים שניגנתם בגני שזרתי
נזר-אדם.
טבלתי סערותיי בריחות ששכחתי
לשכוח.
|
|
|
אם היה פרס נובל
לכדורגלנים, אין
ספק שהייתי זוכה
בו.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.