חורבות בית סבי מעלות דמעות בעיניי
אין זאת אמי, כי לא גילית את אוזני
כי יש כאלה, שאינם
אין זאת אבי, כשליטפת ראשי
לא סחת לי, כי העוול מריר וסמיך ילדתי
ואת תיעלמי לאישה, באחד הימים

אני עוברת וזוכרת סבתי הרתוקה
ויש בה גוף ואין בה גוף
אני עומדת ליד מיטתה, מביטה
ואיני מבינה את החוסר, שבתנועה
לימים, תצמח קומתי מטפסת
אהיה מהלכת, להבין חוסר אונים

חורבות בית סבי מעלות דמעות בעיניי
אין זאת אמי, מעולם לא חרזת דמעותיי למחרוזת
כי יש כאלה, שאינם
אין זאת אבי, כשליטפת ראשי
שכחת לומר, כי העוול מריר וסמיך
ואני נעלמתי אישה, באחד הימים.