כמו בובת סמרטוטים ממורטת
שוכבת-מוטלת על הרצפה
הגוף לא מרגיש שום קור
שום רגש, שוכב לו בשקט
בלי כל תזוזה
ובפנים גועשים בה שדים
כאילו הכל בתוכה אמיתי
זועקת עם פה של חוטים
אך אף אוזן אינה מקשיבה.
אילו יכלה להיות אחרת
היתה רוצה להיות בובת ברבי יפה
אך היא עצמה אינה שומדבר
רק בובת סמרטוטים המוטלת,
ברישול על הרצפה.
רגליה אינן עמידות
כמו עיניה שמזמן נתלשו
היא עצמה סתם חפץ
שנזרק כלאחר יד,
כי הם כבר לא רצו.
שאיפותיה נעלמו מזמן
כי הבינה שהיא לא מסוגלת לכלום
סתם פיסות של בד בצבע לבן
ומעט חוטי צמר.
הבכי שלה נוזל בסיבים
ונתפס בריק שנשפך מתחתיה
אף לא אחד עומד בידיים פרושות
ומנסה לתפוס את פחדיה.
והיא, הבובה חסרת האונים,
היא מוטלת, ואיבריה פזורים
כי אין אדם שהצליח להבין
שגם בובות נקרעות לפעמים. |
