יצאתי החוצה ראיתי שמיים
צבעם הכחול האפיר בינתיים
ושקט זועק, אז כיסה את העיר
בלילה שונה צלול ובהיר.
שקט
האוויר עמד קולו  באדמה
קבור עמוק מחלחל לנשמה  
שקט
טיפות הטל האצילו מן העלים
הרוחות לא שרקו לקולות הצללים
קרירות  חמימה רתחה באיטיות
האפילה קור בטיפת חמימות
שקט
שלמות ורצון מסתורין מסנוור
לעצור הכול להתנקות, להתמסר
שקט
באותו הזמן נשאבתי לשם
לטוב, הנקי לטיהור, המושלם
וידעתי שכזה לעולם לא יחזור
אך בתקווה ישנה ומבט לאחור?
שקט
השלווה האטה, נהפכה מועקה
התפרצה לפתע במסווה צעקה.