|
21.11.05
מה שזועק לי מגרונך
הוא כריעת ברך
שאכניע את עורך.
אחדור דרכי פיך ועינייך
ואכבוש את תוכך.
לא ידעת עצמך
עד לפני ידעתי עצמי.
כשאזיק יזוק ידייך
אז תחווי מפתן דלתי.
ראשך הרימי בגאווה
למענך
למעני |
|
|
אם תרצו, אבל רק
אם באמת באמת
תרצו, אין זו
אגדה.
בנימין זאב הרצל
תומך במאמץ
ועבודה קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.