|
השמש שוקעת
בין ענפי עץ הדובדבן
וחמימותה משתרעת
על גופי הישן
פרחי הדובדבן
נושרים על האדמה
כגשם לבן
נופלים בדממה
אני יושב ומותח
את שרירי הזקנים
אך ליבי הוא פורח
בין הרי עננים
אני אוסף לזרועותיי
את גופתה של אישתי
אל קברי במחשבותיי
תלך היא איתי |
|
|
יו מסכן מי
שקורא את הסלוגן
הזה, כי הוא 900
עמודים, בגודל
גופן 12 כתב
דייויד, ואם הוא
יותר קצר אז
סימן שקיצרו לי
אותו.
אז ככה, הכל
התחיל במקום
מוזר שקוראים לו
יבםביג
לבסוף הגעתי
לחנות וקניתי
חומוס.
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.