רק לא מזמן שמתי לב להיעדרה
נדמה כי נשמטה מידי מבלי משים לב ודעת
והנה, לפתע הכתה בי תודעת חסרונה
כברק המכה על עץ עירום בסופה,
ומרחוק
שמעתי בת קולה מהדהדת מתהום הנשייה.

רק לא מזמן עוד הקריאה לי אגדה אופטימית,
הלכה עמי יד ביד לגן המשחקים והשגיחה
שמא אמעד
את השחוק והאהבה תפרה טלאים טלאים לשמיכה
ועטפה בה את כל סימני השאלה.

מתי שהוא, ברגע אבוד כשעון ללא מחוגים,
כלעומת שבאה -
הלכה.
מכווצת את המצח, מנסה לשווא להיזכר
היכן ראיתיה בפעם האחרונה,
אך אינני צעירה מספיק כדי לדעת הכל.

וכעת, כשמחלוני נשקף חורף ארור בהודו
מסתייע ברוח פרצים הסונטת לי בשריקתה
אני ממהרת להגיף את התריס
ועוטה עוד רדיד להגן על עצמי
מצינת הבדידות.

ורק הבובה הישנה, מונחת באיצטבה הגבוהה,
משקיפה עלי מלמעלה בלחיים סמוקות
שולחת לי חיוך נצחי, כממתיקה סוד, בחלל שעוותה.
ועיניה הכחולות מביטות בי
ריקות מתוכן מהותי
אך מכילות בהשתקפותן
את השמיים כולם.