נעם דובב / נסיכת הגאות |
צולל לתוך תאי נפשך ומגלה ימה
עצומה
ועוצרת נשימה.
גומע בשקיקה מיליוני מילים,
נושא בקרבי מילים מילים
ומפעיל בלבך את תיבת הנגינה -
את לי נקודת עגינה.
מרים את המצח,
נקשר לנצח למזח
נשמתך, על סיפון נפשך ציפור נפשי
יוצאת בסערה לחופשי.
נכנסת לחיי כמשב רוח,
סחפת אותי לחוף בטוח.
מפני השמש היוקדת את לי סוכך,
בקודש ובחול נמזג לתוכך.
יום יום מתרחשת
השקה מחודשת
ויוצא אני בסיפוק רב עד בלי די
להפלגת חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|