במבט אחד בעיניו של זר,
בפיסט מידע קטנה שאומרת שהכל השתנה.
פתאום אנחנו שיכים, שני אנשים,
בקטע אקראי של מדרכה.

נאיבית שכמוני.
בדקה לשטויות יש חשיבות עצומה.
והכל מתפוצץ בשם שטות בודדה.

ובימי קיץ חמים על דשא לבד,
אני בוחרת של מי אני עכשיו ומיד.
תיזהרו לכם אנשי רחוב תמים-
עכשיו חיי בכם תלויים.

ההיא שם בג'ינס הרחב-
את בכלל הישמרי במיוחד,
זה בא וקרב ובראשי נרקמים
צלילים של פורקן וגופך התמים.

הו, ואתה שם איש מפוחד-
בטוח ששנים הרגשת לבד.
חיבוק אחד והכל יתבהר,
אני צריכה שתצטרך אותי - רק אתה ולא אחר.

הי ואת, שמפילה את הסלים,
אני כבר רואה איך חייך בי מתרכזים
ואפילו כבר מרגישה עד כמה זה לא טוב,
כבר עכשיו אני יודעת -  זה קשה לך לעזוב.