[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמית בן ארי
/
רישיקש

הבוקר בא, אני עולה לגג
נשימה, עלייה לאסאנה
כל הזמן, עולים בי מחשבות
חזרה, לא יכול לראות את הסוף

צהריים, אני הולך לשחות
שם במים, קורה לי משהו טוב
והגנגה, זורמת ללא הפסק
גם אני, כבר לא מטיל ספק

השמיים, אומרים לי שהכל יפה
העיניים מסתכלות
ואני רואה!

בא הערב, הוא בא ומצנן
את הידיים, שרוצות רק לנגן
ובבית, לובשים חולצות כתומות
אני רוצה לראות רק יערות

השמיים אומרים לי שהכל יפה
העיניים מתסכלות
ואני רואה!

את השמיים מנופפים לי לשלום
הידיים רועדות
ואני חוזר!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!





סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת!


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/12/05 22:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמית בן ארי

© 1998-2026 זכויות שמורות לבמה חדשה