שוב הולכת לבדי ברחוב
מוקפת אנשים, שונים ממני
מחכה לך, המיוחד שלי,
שתבוא,
שתבוא ותחמם אותי.

והגשם נוטף, והכול רטוב,
מנסה הוא להתחיל משהו חדש,
לשטוף, לשוב...
מחפש את הדרך שבה ינקה את הכול,
שבה יצליח לסלול מחדש, את הכול.

אך אני נעצרתי ברחוב,
נוטפת כולי, מהגשם הזה,
הקר, שחדר לעצמותי,
מחכה שתבוא ותשטוף אותי,
תשטוף את כולי בגל של חום.

עוד מוקסמת מנשיקתך אמש.
הגעגועים שוטפים אותי,
כמו הגשם, כמוהו בדיוק.
מחכה לך, שתבוא ותחמם אותי,
כי אני לבד,
בלעדיך,
בלי אף אחד.