|
אתה מוחה דמעה אובדת
מלחיי הבוערות
מחבק ומבטיח
שתחזור מהשדות
והטקס חוזר על עצמו
כמו פזמון לוויות
פוחדת לאבד אותך
במטר יריות.
כי אני לא מוכנה
לחלוק אותך
אפילו עם אלוהים.
או להתרגל שתחזור אלי
ואז תשוב למדים.
אני מתגעגעת אליך
אפילו שאתה איתי
כי אני יודעת שעוד מעט
אתה הולך
להגנתי. |
|
|
לא מספיק שהאוכל
של הפולנים הוא
בצבע אפור, בסוף
הארוחה, כשכל
העדות האחרות
מקבלות קינוח,
הם נתקעים עם
ליפתן.
מה זה אם לא
קיפוח עדתי?!
הנמרה האפורה
(יותר נוטה
לבז') |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.