קוטפת לו פרח/ שיקמל לו, שיקמל/ שירגיש כמוני איך זה כל-כך
לרצות/ הפרח הזה- אין בו נשמה/ וגם בי לא הותיר/ אבל הוא יפה/
הקליפה החיצונית תמיד יפה

יש משהו באנשים האלה שגורם לי לצחוק, לבכות/ בדרך-כלל להתרגל/
השגרה רעל היא/ והוא- תרופה/ אין אהבה בעולם, ידידי/ ולא יגידו
לך אחרת/ אני יודעת טוב מכולם/ יש רק מה שהאדם ממציא לעצמו
בראש/ מה שהעיניים רוצות לראות והלב רוצה להאמין

אחרי האמות דבר אחד אבקש ממך/ פזר אפרי מעל שדה פרחים/ ואולי
יום אחד/ הוא יקטוף אותי