זה השבוע הראשון, בחודש האחרון,
בקרוב זה קורה, היא תבוא ואני מצפה.
כשהיא תשוב אל ליבי, היא תהיה שוב שלי,
כי אני יודע שנועדנו זה לזו,
כמו שחברות שלה אמרו, אתם עוד תחזרו.

לא לא זה לא קורה, אני רוצה ורוצה,
אבל זה לא יוצא.
היא הפסיקה לאהוב, זה כבר מאוחר.
אין לנו מחר.

אולי אותי היא ממשיכה לאהוב,
מתכחשת לעובדה, שהיא רוצה את ליבי בשבילה.
מפני שהיא סבלה מהעבר שלי איתה.
רק אלוהים יודע מה היא מרגישה,
כי היא ילדה קטנה, שלא יודעת לעשות הבחנה.

אז אלוהים, השקה אותה במים קסומים.
ירחיבו לה את האופקים, יפקחו את עינייה,
ויראו לה, שאהוב ליבה גר מולה.
לא, אלו לא סתם געגועים.
זוהי אהבת החיים.