קיבלתי הודעה שנגמר לי האשראי
דאגתי נורא, יצאתי מכליי.
עמדתי בתור בסניף המרכזי
בסבלנות רבה שיגיע תורי,
במחלקה הכי טובה
אצל הטלרית הכי יפה.
שאלתי איך זה קרה לי
שכתם כזה דבק בי.
בדקה בניירות, בדקה במחשב
וכך ענתה לי בקול חרב:
מצטערת נורא אישי ואהובי,
מעולם לא היה לך אשראי בסניפי.
שאלתי איך זה יתכן, זה ממש שחור,
ענתה לי "לא יודעת", הבא בתור.

הרכנתי ראשי מבויש מכלימה,
ראיתי את השטיח לפני הקופה
רמוס במיוחד,
מושחת,
בדיוק כמו אצל הפרות
העומדות ורומסות בהמתנה לחליבה,
ברגליהן האחוריות
את הקרקע הפוריה.