|
לפעמים אני מביטה בך
ורואה את הקמטים.
כמו זיכרונות כתובים
של הדברים שעברת.
פניך הנפולות משרות
עצבות.
ועיניך שקועות בארובותיהן,
כל כך כחולות הצלולות,
כל כך שקטות,
שקט של אדם עייף.
אנו כה דומים
(כך אומרים)
אך כה שונים...
אני מכילה בתוכי חלק ממך,
ואיכשהו גם חלק מכאבך.
לפעמים אני מביטה בעיניך הכחולות
וחלק בי רוצה לבכות.
כאבך הוא כאבי.
אבי.
אבא שלי.
אבא
שלי. |
|
|
אחרי שאתה כותב
אלפיי סלוגנים,
אתה מאותר ע"י
האח הגדול,
וכל פעם שאתה
מתחבר לאינטרנט
יש נורית קטנה
שנדלקת במשרד של
בועז,
ובשביל לעצבן
אותך הם חותמים
את שמך בשגיאת
כתיב כדי שלא
תמצא אותו עם
פילטר, תתבאס
ולא תחזור לפה!
חוצפה!
ףץךן, כותב
סלוגנים מאושר
מאוד לכתוב
סלוגנים, אוהב
את הבמה, ויש
האומרים כי הוא
חולה נפש מעורער
בנפשו, אבל זו
רק שמועה עליו! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.