כולי דמעות ובכל זאת פני יבשות כאשר אני עומדת מולך.
בתוכי אני רועשת, אך מולך עומדת אישה שקטה ואדישה.
ואני רק חולמת, על תפיסת מרחק ורק השתיקה הזאת, שכבר לא מביכה
אותי כלל, משמשת לי כמתנת תנחומים למפסידים, לילדה שהפסידה את
החופש.
דברים כמוך יכולים לחזק אותה, אבל אתה משכת קצת יותר מדי, חנקת
קצת יותר מהאפשר והפכת אותי לקרה.
מערער לי את הנפש,מערער לי את המהות, וברגע אני לא חשובה,
וברגע אני כלום, ובכל זאת הבת שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.